לפעמים, משהו בתוכנו קצת מאבד את הדרך.

המסלול שבו אנו צועדים מתחיל להתכסות באבק ושולי הדרך כבר לא ברורים.

אבק של פחדים, של שינויים, של בלבול, של מחשבות ועוד...

לא ברור לנו אם אנחנו ממשיכים בנתיב שרצינו, או שמא כבר ירדנו מהמסלול ואנו בכלל לא בכיוון.

אולי אנחנו בכלל צועדים במעגלים ?

​

לפעמים החיים מזמנים לנו עצירה

שגורמת לנו להיות צריכים לעשות חישוב מסלול מחדש.

לפעמים מבחירה.

לפעמים לא.

​

זו יכולה להיות עצירה בעקבות עזיבת מקום עבודה, רילוקיישן, שחרור מהצבא או חזרה מהטיול שאחרי, לידה שטורפת את כל הקלפים, פיטורים, קורונה, סיום מערכת יחסים ועוד ועוד...

​

ולפעמים זו עצירה שמתרחשת כי היינו קשובים לקול שלנו בבטן שאומר "משהו כבר לא מדוייק לי בדרך הזו"... (שמי שמצליח לשמוע את הקול הזה כשהוא עוד לוחש, צריך לקבל מדליה! )

​

העצירה הזו יכולה להיות מאיימת,

בייחוד אם לא קורה בה תהליך של ניקוי וקבלת בהירות.

סימני השאלה רק מתרבים וכל דקה שאנו ממשיכים לעמוד כאילו מגבירה את צליל המחוגים המתקתקים במרץ ומזכירים לנו שאנחנו עדיין עומדים במקום.

​

אבל העצירה הזו יכולה גם להיות מבורכת,

כי לא הרבה פעמים יוצא לנו לעצור ולשאול את עצמנו שאלות גדולות כמו- מה אני באמת רוצה? מה חשוב לי? מה הייתי מוכן לשפר ואיך אני עושה את זה? מה הדרך הנכונה עבורי היום ?

אפשר וכדאי לנצל את העצירה כדי לנקות את האבק ולהפוך את הדרך שלנו לברורה שוב. שנוכל לצעוד בה בבטחון ותחושת שלמות שזו הדרך שבחרתי.

והיא הנכונה ביותר עבורי.

כרגע.

​

כי כל החיים אנחנו נהיה בדרך לאנשהו, לא סתם אומרים שהחיים הם מסע.

זה מסע מתמשך, בלתי פוסק של דרך שמשתנה ללא הרף..

אז מה נשאר לנו לעשות מעבר ללנסות להנות ממנה?

​

אז אם מרגיש לך שקצת איבדת את הדרך שלך-

בואו נצא למסע הכנה, לדרך החדשה עבורך!