בצלילה לילית לא צוללים עם פנס דולק.

המים החשוכים מסביב אומנם נראים מאוד מאיימים תחילה, אך לאט לאט העין מתרגלת לחושך והעולם סביב מתבהר תחת אור הירח (לילות בלי אור ירח זה לסיפור אחר)

מצליחים לקבל תמונה רחבה של מה שקורה סביב.

אם נדליק את הפנס, בשנייה העין תתמקד אל אלומת האור ונצליח לראות אך ורק את מה שמואר ולא שום דבר מסביבו. הכל נעלם.

​

תארו לכם שבחייכם את אוחזים בפנס כזה ובוחרים אל מה לכוון את אלומת האור ושם המוח שלכם מתמקד. הוא לא רואה את מה שמסביב, רק את מה שהארתם.

בהסתכלות על אנשים, בהסתכלות על סיטואציות, על מקומות. במחשבה על מה אנחנו מוציאים את האנרגיות ועל מה אנחנו מבזבזים את הזמן. זו אלומת האור.

​

תעשו דברים שעושים לכם טוב, תבחרו לדבר על החיובי, תצפו בקומדיה ולא בחדשות.

המוח יהיה מוזן יותר מדברים חיוביים ולאט לאט יתרגל לעשות את זה בעצמו.

הדברים השליליים לא יעלמו, בדיוק כמו שהדברים החיוביים לא נעלמים כשאנחנו מרגישים שהכל סביב שחור, אנחנו פשוט כבר לא מתמקדים רק בהם.

​

הגיע הזמן לבחור על מה לכוון את הפנס שלנו.